הִתְמַקֵּד בְּאוֹצַר מִלִּים. לְלֹא מִלִּים אֵינְךָ יָכוֹל לוֹמַר דָּבָר! לְמַד אוֹצַר מִלִּים מַהֵר כְּכָל הָאֶפְשָׁר, בִּכְדֵי לְהַתְחִיל לְדַבֵּר, תּוֹךְ הַזְּמַן הַקָּצָר בְּיוֹתֵר.

אָנוּ זוֹכְרִים כְּשֶׁאָנוּ קוֹטְעִים דְּפוּסִים,זֹאת עַל פִּי מַדְּעֵי הַמֹּחַ. קוֹטִיווֹ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָךְ בִּכְדֵי לְסַיֵּעַ לְךָ. יִתָּכֵן וְיִתֵּן לְךָ אֶת אוֹתָהּ הַמִּלָּה מִסְפַּר פְּעָמִים בְּאוֹתָהּ הַשּׁוּרָה, לִפְנֵי קְטִיעַת הַדְּפוּס וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ לְתַרְגֵּם אֶת הַמִּלָּה בִּמְהִירוּת. הַנּוֹיְרוֹנִים בָּרֹאשׁ שֶׁלְּךָ יִירוּ וְיִגְרְמוּ לְךָ לְהִזָּכֵר.

הַאִם קִיַּמְתְּ אֵי פַּעַם שִׂיחָה אֲמִתִּית וְשָׁכַחְתָּ מִלִּים שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁלָּמַדְתָּ? הָעוֹלָם הָאֲמִתִּי הוּא לֹא בֵּית סֵפֶר לְשָׂפוֹת. קוֹטִיווֹ דּוֹחֵף אוֹתְךָ מִחוּץ לְאֵזוֹר הַנּוֹחוּת בִּכְדֵי לְהָכִין אוֹתְךָ לָעוֹלָם הָאֲמִתִּי.

סְקֹר בְּקַלּוּת אֶת כָּל אוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁנִּלְמַד בְּשִׁעוּרִים בְּנֵי פָּחוֹת מִדַּקָּה; הַמִּשְׂחָקִים עֻצְּבוּ בִּמְיֻחָד לְלִמּוּד שָׂפָה. אַל תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת מָה שֶׁכְּבָר לָמַדְתָּ!