שִׂים לֵב! הָרִשּׁוּמִים שֶׁלָּנוּ מַצְבִּיעִים עַל כָּךְ שֶׁיָּצַרְתָּ, בְּאֹפֶן יַחֲסִי, מִסְפָּר רַב לְמַדַּי שֶׁל מְנוּיִים. בְּתוֹר עֵסֶק קָטָן, כָּל מָנוּי נֶחֱשָׁב וּמְסַיֵּעַ לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ לְסַפֵּק אֶת הַשֵּׁרוּת מִמֶּנּוּ אַתָּה נֶהֱנֶה. נִצּוּל לְרָעָה שֶׁל הַמַּעֲרֶכֶת פּוֹגֵעַ בָּעֵסֶק שֶׁלָּנוּ וּמַשְׁפִּיעַ עַל יְכָלְתֵּנוּ לְשָׁרֵת אוֹתְךָ וַאֲנָשִׁים נוֹסָפִים. אָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ לִנְהֹג בָּאַחְרָיוּת וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֵּׁרוּת שֶׁלָּנוּ בְּאֹפֶן הָגוּן. אָנוּ מוֹדִים לְךָ עַל הַהֲבָנָה וְהַתְּמִיכָה שֶׁלְּךָ.